<h1>רבינו ירוחם נט"ז ח"ג</h1>
<h2>דף קו.</h2>
ברכה של אחריה בברכת הנהנין מצוה ליחלק אם הם שנים כל א' מברך לעצמו כמו שכתבתי בברכת המזון ושם כתבתי א' חבר וא' בור דחבר מברך ובור יוצא כי מצוה לכל א' לברך ברכה שלאחריה מפירות וכיוצא בהן מברכת הנהנין כי אין שם זמון כמו שכתבתי למעלה אבל ברכה שלפניהם א' מברך לכלם כי קודם שיהיו א' מוציא את כלם אבל אחר שנהנו כל אחד חייב לברך ודוקא כשקבעו על הפירות אז אחד מברך לכלם לפניה' אפילו לא היה בור אבל כשלא קבעו כל אחד מברך לעצמו כדאמרי' ישבו כל אחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכלן דדוקא ביין אמר רבי יוחנן דבעי הסבה אבל בפירות מודה דלא בעי הסבה פי' ואחד מברך לכלן אבל קביעות בעי כך פשוט ומוכח בחולין ובברכות ובברכ' המוציא כתב רש"י כי בשנים כמו שמצוה ליחלק בברכת המזון כן בהמוציא כל אחד מברך לעצמו ושאר הפוסקים נחלקו עליו וגם רש"י לא רצה לעשו' מעשה אלא אחד מברך דלא דמי לזמון כאש' כתבתי בברכ' המזון.
